הלהקה · היסטוריה

ההיסטוריה
של ענבל

להקת המחול הממוסדת הראשונה שהוקמה בישראל (1949) — אחת מאבני היסוד של התרבות והמחול המקומי.

רקדני ענבל על הבמה

על הלהקה

סיפור הלהקה

המייסדת, שרה לוי־תנאי (1910–2005), הייתה אמנית רב־תחומית פורצת דרך — כוריאוגרפית, מלחינה ומשוררת. היא הקימה את הלהקה ב־1949 עם קבוצת נערים ונערות בני העדה התימנית, מתוך שאיפה ליצור שפת מחול מקורית.

שפה זו, שנודעה כ«השפה הענבלית», שילבה מוטיבים תנ״כיים ואת מסורת התנועה והשירה של יהדות תימן עם טכניקות מחול מודרניות ועכשוויות. על מפעל חייה זה זכתה לוי־תנאי בפרס ישראל למחול בשנת 1973.

בשנותיה הראשונות פעלה הלהקה בשולי הממסד והופיעה בעיקר בקיבוצים ובמושבים. נקודת המפנה חלה ב־1951, כאשר הכוריאוגרף האמריקאי־יהודי הנודע ג'רום רובינס — יוצר «סיפור הפרברים» — ביקר בישראל מטעם קרן תרבות אמריקה־ישראל.

רובינס הוקסם מן הגאוניות של לוי־תנאי והחליט לשמש לה כחונך ומנטור מוסדי. הוא דחף להענקת תקציב קבוע ללהקה — מה שאִפשר לרקדנים להפוך למקצוענים במשרה מלאה ופתח עבורם את הדלת לסיורי הופעות בינלאומיים יוקרתיים בברודוויי, בלונדון ובפריז במהלך שנות ה־50.

בזכות השילוב בין החזון האמנותי המקומי של לוי־תנאי לבין הדחיפה הממסדית של רובינס, הפכה ענבל משגרירה של עדה אחת לשגרירה התרבותית הרשמית והראשונה של מדינת ישראל בעולם — מגשרת על פערים עדתיים ומנגישה את עושר התרבות המזרחית לחברה הישראלית כולה.

רקדני ענבל על הבמה
תמונה · מתוך הרפרטואר © Inbal

הרפרטואר ההיסטורי

הקלאסיקות הענבליות.

יצירות התקופה — שנוצרו ברובן בידי שרה לוי־תנאי — התאפיינו במורכבות ריתמית יוצאת דופן, בנקישות ידיים ורגליים ובשירה חיה של הרקדנים עצמם, בעבודה מוזיקלית הדוקה עם מלחין הבית עובדיה טוביה.

שיר השירים 1947 · 1951
הצגת הדגל המיתולוגית של הלהקה. שילוב של תנועה, שירה ופיוט שחיבר את הקהל הישראלי לשורשי הריקוד והתרבות התנ״כית, בהשראת מסורת תימן.
חתונה תימנית
אחת היצירות המוכרות והמצליחות של לוי־תנאי. טקסי החינה והנישואין של העדה התימנית מועברים אל הבמה המודרנית — דרמטיים, צבעוניים ותיאטרליים.
הבא לי גורל
יצירת מופת דרמטית מן הרפרטואר המוקדם, החוקרת גורל, אמונה ומסורת בחיי הקהילה.
מגילת רות
יצירה מקראית מרכזית שנוצרה כמסכת לקיבוצים ופותחה לכדי יצירת מחול מלאה — מוטיבים חלוציים, חקלאיים ותנ״כיים.
הצורף
מופע שהוקדש לאמנות צורפות הכסף המסורתית — מלאכה שאפיינה את יהודי תימן לאורך הדורות — והפך תחת ידיה של לוי־תנאי לכוריאוגרפיה מקצבית מדויקת.
כנען
יצירה רחבת היקף שחיפשה חיבור תנועתי אל העבר הרחוק ואל השורשים הקדומים של ארץ ישראל.